השיר מתאר לנו את התקופה שבה אנחנו נמצאים כעת.

בעשרת הימים הראשונים בחודש תשרי, אנחנו עסוקים באופן אינטנסיבי בתשובה – מיום הדין בראש השנה ועד לחיתום הדין ביום כיפור.

 לאחר מכן אנחנו עסוקים בהכנות לסוכות – לוקחים מהר פטיש ומסמר, בונים סוכה מוארת וירוקה וגם משקיעים שעות בליבחון לולבים כשרים. שבוע השמחה של סוכות מסתיים ומיד אנחנו בדרכנו אל שמחת תורה שדורשת מאתנו לשמוח מאוד עם התורה הקדושה.

חודש תשרי הוא חודש של שיאים. ואין זמן לנוח.

נעמי שמר ניסתה לצייד אותנו כאן בכוחות לקראת הרצף הארוך של ימי החול של השנה החדשה. בחודשים חשון, כסלו וטבת יש לנו מעט מאוד שיאים שיכולים לרומם אותנו הלאה. נעמי שמר מראה לנו כאן שעכשיו, אחרי החגים, זה בעצם הזמן של ההתחדשות. עכשיו אנחנו מוזמנים להסתכל על הדרכים שאנחנו הולכים בהם, ולבחון אותם מחדש. עכשיו הזמן שאפשר להגשים חלומות, ומצד שני – לחזור לשגרה מבורכת של עשייה יומיומית פשוטה.

נעמי שמר קראה לשירה "התחדשות". המילה התחדשות מקפלת בתוכה משמעויות שונות, ובתוכן משמעות של צמיחה מחדש. אין הכוונה כאן לדברים חדשים לגמרי, ללא קשר לעבר, אלא להתחדשות האישית של כל אחד מאתנו מהמצב שהוא נמצא בו – להתקדם הלאה. לרענן את הדברים הברורים מאליהם. שנזכה לחדש ולהתחדש...