סגנונו המוזיקלי של חיטמן הושפע גם הוא מהפלורליזם שבבית הוריו. בילדותו שמע בקביעות את לחני התפילות בבית הכנסת, תקליטי החזנות, ובמקביל תקליטיפופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונז וזמרי רוק כגון אלוויס פרסלי ותקליטים מסגנונות מוזיקה שונים בשפות אירופאיות שונות. ב-1963בגיל 11 החל לנגן בגיטרה שביקש כמתנה.

בשנת 1970 התגייס חיטמן לקורס טיס אך הודח מהקורס לאחר שנה. הוא הצטרף לחטיבת הצנחנים ועבר אל להקת פיקוד המרכז. בין השנים 1971–1973הלחין את שיריו הראשונים. שירים אלה הושרו בידי הלהקה הצבאית, למעט שני הבולטים שבהם: השיר "ניגונה של השכונה" נכתב והולחן בעת שירותו בצנחנים והוקלט רק ב-1976 על ידי יזהר כהן והשיר "מי ידע שכך יהיה", שנכתב ביום שחרורו מהשירות הסדיר ובוצע על ידו ועל ידי בועז שרעבי חודשים ספורים מאוחר יותר, כאשר השניים גויסו למלחמת יום הכיפורים כצוות הווי במילואים. שרעבי הקליט את השיר לאחר המלחמה במילים שהיו שונות מהמקור. שיר זה תרם רבות  לפרסומו של חיטמן ככותב וכמלחין.

לאחר שחרורו השתתף חיטמן במופעי בידור שונים (כמו ערב שירי תיאודורקיס, בשנת 1974), כתב וביצע פרסומות והחל לכתוב שירים לאמנים שונים.

מאמצע שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים, היה חיטמן אחד האמנים היחידים שגם עבדו עם זמרים המוכרים והמושמעים באותה תקופה כמו אבי טולדנו ("מה חשוב היום"), עוזי פוקס ("אבי") ודודו זכאי (שיר הילדים "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים"), וגם עם שורה של זמרים ים תיכוניים בתקופה בה הרדיו לא נטה להשמיע את הזמר המזרחי, כמו זוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), חיים משה ("תודה"), מרגלית צנעני ("כמו שאתה יודע"), איציק קלה ("אני העבד") ורבים נוספים. הבולט בזמרים המזרחיים שחיטמן עבד אתם הוא שימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב" ושירים רבים אחרים). חיטמן כתב לתבורי שני תקליטים שלמים בשנים 1976 ו-1977ונלחם על השמעתו של תבורי ברדיו[4].

לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע (יחד עם עודד בן-חור) את "אדון עולם". את השיר "נולדתי לשלום" כתב לרגל הולדת בנו הבכור בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת סקסטה.

​

במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ובהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים שכתב חיטמן, "כמו צועני" (שיר שהגיע למקום השני בקדם הארוויזיון של 1985) ו"אנחנו נשארים בארץ" (שנכתב בעקבות ההפסד באותו הקדם ליזהר כהן עם "עולה עולה"). השלושה גם הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים הופה היי. בשנים 1993–1998 הגיש חיטמן את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. בשנים 1990–1995 הוא השתתף גם בקלטות הווידאו לילדים "שירים קטנים" ו"ילדיש".

בנובמבר 2004 יצא לאור ספרו "שתיים פרות ואחד סוסים" שהוא אוסף של שיבושי לשון של ילדים אותם ליקט חיטמן.

החל משנות השמונים הוציא חיטמן אלבומים למבוגרים כזמר סולן, בהם "ליצן חצר" (1980), "אורח" (1989) ו"מתוך תּוֹכִי" (1993). הוא כתב והלחין בהם את כל השירים, ביניהם היו שירי מחאה חברתיים כמו "ליצן חצר" העוסק בדחייה חברתית או "בארץ הזאת", המוחה נגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. שירים אלו לא הצליחו כמו השירים שכתב לזמרים אחרים.

אורנה ומשה דץ זכו במקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו של חיטמן "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ.

חיטמן כתב והלחין שניים משירי האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה: "ירוק בעיניים" (1994) "ששר" חיים משה ו"הנה היא עולה" (2001), ששר חיטמן עם  שחקני הקבוצה.

בשנת 2001 הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים. בשנת 2003 החל להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו" בערוץ 33, שלא הספיק להשלימה לפני חנן גולדבלטב-2004. אחד מלהיטיו האחרונים היה "לכל אחד יש" שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס, שיר שזכה לתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. השיר הושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה והפך ללהיט גדול.

חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004 (ב' בחשוון תשס"ה) כתוצאה מהתקף לב פתאומי, בגיל 52. הוא נקבר בבית העלמין ירקון.

בשנתו האחרונה עבד על אלבום חדש, "עכשיו התור לאהבה", ששיר הנושא שלו יצא לרדיו ביום פטירתו. התקליט הושלם לאחר מותו.

​

​